The Butterfly Button

בשעה קשה זו, שעת קורונה, קהילת יהודי ניו יורק חווה אסון בקנה מידה שלא הכרנו. להלן קטעים ממכתב שנכתב בדם ליבו של הרב אלחנן פופקו, חבר בהסתדרות הרבנים של אמריקה, מורה ומרצה המתגורר בניו יורק שהתגלגל לידי ומופנה אלינו, אל כולנו.

במכתבו תוהה הרב פופקו איפה אזרחי מדינת ישראל, שיודעים לבקש ולקבל סיוע כספי בכל הזדמנות מיהודי ניו יורק, אך לא טורחים להפגין הזדהות והשתתפות בכאבם של יהודים אלה בשעה קשה זו.

בואו ניצור קולז' תמונות וסרטוני הזדהות וחיזוק לקהילת יהודי ניו יורק ונעביר אותה במרוכז אליהם. אפשר להרים שלט עם כיתוב מחזק או לצלם סרטון עם המסר הפשוט: אנחנו אוהבים אתכם / We love you.

זה הזמן! אחינו בניו יורק חייבים את החיזוק שלנו. בואו נוכיח להם שבאמת: כל ישראל ערבים זה לזה!

מוזמנים להעביר תמונות וסרטונים עד ליום חמישי אחר הצהרים 14.5.20 לדורין בטלפון: 054-7902955 ואנו נדאג לערוך אותם יחדיו ולהעביר בשם השכונה לנציגי הקהילות בניו יורק.
--------

 

כשדוד בן גוריון הבין שתהיה מלחמה בין המדינה היהודית הצעירה, הוא שלח את גולדה מאיר למסע איסוף כספים בארה"ב. יהודים מכל רחבי המדינה ומכל הגוונים נרתמו ותרמו מעל ומעבר למצופה. מאז ועד עתה, ידעו מנהיגי ישראל למצוא ביהודי ניו יורק בעלי ברית שניתן לסמוך עליהם בזמנים הכי קשים. אין בית חולים, מוזיאון, אוניברסיטה או מרכז מחקר בארץ שאינו נושא בצורה זו או אחרת את שמם ותרומתם של יהודי ניו יורק.

"כל ישראל ערבים זה לזה", הייתה הסיסמה במרכז כל מאמץ וכל תיאום. והנה לפתע בא היום ואנו, יהודי ניו יורק, מצאנו את עצמנו במצב הקשה ביותר בהיסטוריה שלנו, ולפתע לא היה מי שערב לנו, נותרנו לבד.

אין ספק כי משבר הקורונה לא דילג על אף מדינה וכי מדינת ישראל נמצאת גם כן באמצע מגננה על חייה, אכן מגננה מוצלחת וראויה לשבח. אבל סימפתיה לא עולה כסף. גם לא הרבה מאמץ.

עומדים אנו באמצע מאבק זה על חיינו, כאשר מידי יום מתים בין חמש מאות לשמונה מאות אנשים, רבים מהם יהודים. אין קהילה, בית כנסת, או שכונה, אשר אין שם מת. רבנים, אדמו"רים, פוליטיקאים, יוצרים, בעלי הון, אנשי רוח, וכל עמך בית ישראל, המגפה לא פסחה על אף קטגוריה. הפחד, האבלות, הצער, והשיתוק היכו בניו יורק ברמה שהם לא היכו באף מקום בעולם. אין עיר בעולם שסבלה ממגפת הקורונה כעיר ניו יורק וסביבותיה.

והנה, ביושבנו בבתינו לבד ולפתע, קול דממה דקה.

ואני שואל את עצמי בכאב: איך יתכן דבר כזה? איך יתכן שכשיש טיל אחד שנופל על שדרות כל בית כנסת פה אומר תהילים, כל פעם שישנה תקרית ולו הקטנה ביותר בארץ ליבנו היהודי רוטט ומייחל לזמנים טובים, כל פעם שיש מישהו שמעז להשחיר את פני חיילי צה"ל הגיבורים בזירה הבין לאומית אנחנו ישר רצים לכיכר הטיימס-סקוור להביע תמיכה והזדהות עם הצבא... והנה עכשיו, בניו יורק מתים עשרות (!) יהודים כל יום ואין פוצה פה ומצפצף? איך?
ליהודי ישראל אני אומר: עדיין לא מאוחר.

הרב אלחנן פופקו הינו חבר בהסתדרות הרבנים של אמריקה, מורה ומרצה, מתגורר בניו יורק.

 

img